אופרייט ליס בע"מ נ' בדיר ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

בהחלטתי מיום 22.1.2013 קבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1 שנהג ברכב. בהיותו של הנתבע 2 מעסיקו, קבעתי שגם עליו מוטלת האחריות לפצות את התובעת.

בנוסף קבעתי כי מאחר שהצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק, ניתנת להם אפשרות לבוא בדברים ביניהם ולנסות להגיע להסכמה בשאלה זו או לבקש לקיים דיון נוסף. החלטתי זו נתנה לאחר שבתום עדויות הנהגים ועדי הראיה טען ב"כ הנתבעים בסיכומיו כנגד הנזק.

יש לציין שמותב זה בשבתו בתיקי נזקי רכב, מפריד ככלל בין הדיון בשאלת האחריות לבין שאלת הנזק, שכן לרוב לאחר שמוכרעת האחריות, הצדדים מגיעים להסכמה על גובה הנזק. רק במספר מועט מאוד של תיקים בהם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה ומתעורר הצורך לחקור שמאים או בעלי מקצוע אחרים, ככל שיש דרישה לחקור אותם בשאלת הנזק, נקבע דיון נוסף לצורך חקירתם.

לאחר שנתנה החלטתי כאמור לעיל, ולאחר שהתובעת הודיעה כי המשא ומתן בין הצדדים לא צלח, זימנתי את ב"כ הצדדים לדיון בפניי.

בדיון האמור, ביקש ב"כ הנתבעים כי בית המשפט ייתן פסק דין על סמך חומר הראיות המצוי בתיק. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות וכן לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי להוכחת הנזק הנתבע. בהתאם לחוות הדעת הנזק שנגרם לרכב עמד על סך של 102,489 ₪ המהווה 108.08% מערך הרכב. לאור זאת קבע השמאי כי בהתאם לתקנות משרד התחבורה, אין לשקם את הרכב וכי יש להכריז על אובדן מוחלט שלו וכי שרידיו ישמשו לפירוק בלבד. השמאי קבע גם כי ערך הרכב עמד על סך של 85,345 ₪ וכי מסכום זה יש לנכות את ערכו במצבו הניזוק – שווי שרידים – בסך של 9,483 ₪, כך שהנזק שנגרם בפועל לתובעת עמד על סך של 75,862 ₪.

מאחר שב"כ הנתבעים לא ביקש לחקור את השמאי, הרי שחוות הדעת לא נסתרה. יש גם לציין שהנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית. בנסיבות אלה אני מקבל את קביעת השמאי אשר נראית לי סבירה.

התובעת תבעה גם תשלום בגין שכר טרחת השמאי בסך של 900 ₪ בו היא נשאה והיא אף צרפה לכתב התביעה תעודת חיוב על הסכום האמור. בהתחשב בהיקף העבודה שבוצעה, הסכום הנתבע נראה סביר ואני מאשרו.

בא כוח הנתבעים הפנה בדיון לאסמכתאות שונות. עיינתי בהן ולא מצאתי אותן רלוונטיות למחלוקת. אציין שפסק הדין בעניין מוריאנו אליו הוא הפנה עסק בסוגית ירידת הערך. אסמכתאות אחרות התייחסו לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. מכל מקום לא מצאתי כי יש באסמכתאות כדי לתרום לדיון בענייננו.

אשר על כן הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 76,762 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 3.6.2010 ועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט, שכר העדים ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: